1 צפייה בגלריה
רופאים ניתוח
רופאים ניתוח
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש צעיר נגד המרכז הרפואי שיבא תל השומר שבבעלות המדינה, אחרי שהצוות הרפואי פספס אבחנה של חסימת מעיים והוביל להליך מסובך יותר. השופטת לימור רייך קבעה שהתובע יפוצה בכמיליון שקל.
בפברואר 2008 פנה בן 16 לבית החולים בעקבות הקאות וכאבים עזים בבטן. האבחנה הייתה דלקת תוספתן ובוצע ניתוח לכריתתו. הנער טופל באנטיביוטיקה ושוחרר לביתו במצב כללי טוב. כעבור תשעה חודשים הוא פנה בשנית לתל השומר עם תלונות על הקאות וכאבים ברום הבטן לאחר שיום קודם אכל במסעדה עם חברים. הוא אושפז במחלקה הכירורגית עם אבחנה משוערת של הרעלת מזון. לאחר טיפול בנוזלים ובתרופות חל שיפור ניכר במצבו והוא שוחרר למחרת.
כשלושה ימים לאחר מכן, בזמן ששהה באילת בטיול בית ספרי, החל הנער לסבול מהקאות, בחילות וכאבי בטן חזקים ופתאומיים ופונה לבית החולים יוספטל, שם בוצעה בדיקת אולטרסאונד בטן שהדגימה נוזל חופשי בחלל הצפק (קרום העוטף את חלל הבטן). בית החולים ביצע פתיחת בטן ונמצאה חסימת מעי דק כתוצאה מגדם שנוצר לאחר תהליך כריתת התוספתן. הוחלט לכרות קטע מהמעי הדק והתובע שוחרר כעבור חמישה ימים.
בתביעה שהגיש הוא טען שסבל מחסימת מעיים כבר כשהתקבל בתל השומר, אולם שחרר עם אבחנה לא נכונה הנסמכת על תוצאות בדיקת צילום בטן בלבד ומבלי שבוצעה לו בדיקת CT בטן. זאת, אף שהוא נותח בעבר באותו בית חולים ותופעת יצירת הידבקויות בחלל הבטן לאחר ניתוחי בטן היא תופעה ידועה. בכך לטענתו, נגרם איחור באבחנה של חסימת המעיים, וכתוצאה מכך הוא נדרש לכריתת קטע גדול יותר של המעי הדק.
עו"ד מאיסה חדיריעו"ד מאיסה חדיריצילום: מיכל קושרוב
המדינה טענה מנגד כי די היה בביצוע בדיקת צילום בטן, כפי שנעשה בפועל לפני שחרורו של התובע מבית החולים, על מנת לשלול חסימת מעיים. לשיטתה, החסימה לא הייתה קיימת כלל במהלך האשפוז בתל השומר, אלא הופיעה לראשונה בסמוך לפני קבלת התובע ביוספטל.
מומחה מטעם בית המשפט קבע כי לא נערך בירור ראוי בתל השומר, שכן האבחנה שם התבססה על היסטוריה רפואית, בדיקה קלינית וצילום בטן בלבד, מבלי שנשללה אפשרות של חסימת מעיים בעקבות הניתוח הקודם.
השופטת לימור רייך קבעה שהצוות התרשל בכך שנמנע מלבצע בדיקת CT בטן וכפועל יוצא מכך, נמנעה מן התובע ראיה בעלת פוטנציאל להוכחת קשר סיבתי בין העדר ביצוע הבדיקה בפועל לבין הצורך בכריתת המעי הדק. היא הוסיפה שהאבחנה של הרעלת מזון עמה שוחרר התובע מבית החולים כלל לא הוכחה, שכן לא בוצעו בדיקת צואה ובדיקה בקטריאלית מהזונדה.
בפסק הדין נקבע שהתובע הוכיח שבתל השומר לא נערך בירור ראוי לשלילת הגורם לתלונות. נקבע שבעקבות הרשלנות התובע סובל מנכות רפואית קבועה של 20%. המדינה חויבה לפצות אותו ב-816,255 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 191,003 שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד נתנאל בירן • ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב עוזיאל • עו"ד מאיסה ח'דירי עוסקת ברשלנות רפואית • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין